מכתבי תודה

דפנה שלום, בסוף יוני נפגשנו. וכבר הרבה זמן אני מרגישה שמגיע לך שאעדכן אותך בהתפתחויות כדי שתדעי כמה עצותייך היו מועילות. אז בשורה התחתונה אנחנו

היי דפנה מה שלומך? מכיוון שעכשיו זאת תקופה של "גמילה מחיתולים" בהרבה בתים וכותבים על הנושא בלי סוף רציתי לשתף אותך בגמילה של מאיה, שכמובן

"אמא ,אבא, אני כבר עושה לבד, איזה כיף לי ועכשיו במקום חיתולים אפשר לקנות לגו" זה המשפט שחתם את המסע המאתגר שלנו כהורים בתהליך הגמילה

לדפנה, הגענו אלייך לפני מספר חודשים בעקבות בעיית גמילה של בננו הקטן שהיה בן שלוש ושלושה חודשים. היינו נואשים, בננו היה גמול מפיפי באופן מושלם

שמי —-, שמעתי עלייך מחברה, קראתי את "היענות לצרכים" ומאוד התחברתי לגישה שלך. ממש רציתי לשמוע יותר וכשגיליתי את "הורות מובילה" הרגשתי כאילו נפל בחלקי

עידכונים מהבוקר, רק לפני כמה שעות היינו אצלך. אנחנו בעצמנו די המומים, אבל הוא כבר עשה פעמיים קקי בסיר היום… הילד מאושר, ביקש להתקשר לסבתא

איכשהו הצלחת לפצח את הטיפוס הזה, שאנחנו מגדלים במשך שנתיים, בפחות משעה. זה פשוט עבד – היא נענתה לגמרי. היום היא לא מפספסת בכלל, מבקשת

מה אוכל לכתוב לך דפנה יקירה, שום מילה שאכתוב או אומר לך.. לא יוכלו לתאר את גודל ההרגשה. הצלת את נפשי המיוסרת לאורך זמן, הצלת

הי דפנה, תודה לאל ולך… היה קקי בשירותים! (מיסרון מאימו של אסף בן ה-4, שחשה חסרת אונים מול מצב שבו מאז תהליך הגמילה, למעלה משנה,