הי דפנה,
מה נשמע?
כמו שהבטחתי אני מעדכנת.
אז כבר עברו שבועיים וחצי ואנחנו כבר די חזקים עם התהליך.
זה ממש לא ייאמן ההבדל בין היומיים הראשונים הכל כך קשים לבין ההמשך.
כבר ביום השלישי היו לה הרבה הצלחות וביום הרביעי אפילו עשתה פעמיים קקי
בשירותים וזה כמובן ממש הרגיע אותי.
כמובן שעוד היו פספוסים.
החל מהשבוע השני קורה כך, בסה"כ היא ממש אלופה ובד"כ מבקשת ללכת לשירותים,
ואני מתחילה לסמוך עליה יותר ומחכה לבקשה שלה, אלא אם כן עבר יותר מידי זמן
ונראה לי שהיא עסוקה מידי במשחק ואז אני באופן יזום לוקחת אותה. לפעמים היא
מסכימה ולפעמים היא ממש מתנגדת, במקרה כזה אני לא מתעקשת ואז ברוב הפעמים…
קורה פספוס.
עכשיו אני צריכה לראות איך אני מוציאה אותה איתי למסעדות כמו שאני רגילה…
לצאת לגינה זה כמובן אפשרי, מאחר וזה קרוב וזה לא ליותר משעה.
תודה על ההקשבה….
המון תודה,
ענבל.
(אמא לתינוקת בת שנה וחצי, שפנתה בהתלבטות האם להתחיל כבר בתהליך הגמילה של
ביתה. היא, כמובן, זכתה ל"אור ירוק" ועידוד חד משמעי לגשת למשימה…).