מכתבי תודה

הי דפנה, היינו אצלך ביום שני בבוקר לייעוץ בזק לגבי ביתנו רוני אני שמחה מאוד לעדכן אותך שלא היה שום פספוס כבר שלושה ימים! ביומיים

שמי —-, שמעתי עלייך מחברה, קראתי את "היענות לצרכים" ומאוד התחברתי לגישה שלך. ממש רציתי לשמוע יותר וכשגיליתי את "הורות מובילה" הרגשתי כאילו נפל בחלקי

דפנה, אני מתנצלת שלקח לי הרבה זמן לעדכן. דיברנו לפני כמה שבועות, היה נראה שאנחנו תקועים. אלונה היתה עושה בתחתונים בגן כל יום, איתנו היתה

איכשהו הצלחת לפצח את הטיפוס הזה, שאנחנו מגדלים במשך שנתיים, בפחות משעה. זה פשוט עבד – היא נענתה לגמרי. היום היא לא מפספסת בכלל, מבקשת

ׁ(כך השיבו ההורים כשביקשתי רשות לפרסם את דבריהם) בוקר טוב דפנה, לפני שבוע וחצי כשיצאנו מפגישתנו חשבנו לעצמנו מדהים כמה שזה פשוט… אנחנו שולחים את

דפנה שלום, חודש עבר מאז שהיינו אצלך לגבי נ' בן שנתיים ו-9 חודשים שנגמל מיידית מפיפי, אך פחד מאוד לשבת על האסלה לקקי והיה מבקש

אתמול היינו בעיר לקניות ולקחנו סיר איתנו ובאמת הוא ביקש פיפי נכנסתי איתו לבית שימוש, שמתי את הסיר ובשניות עשה פיפי והמשכנו. בקיצור יש התקדמות

מה אוכל לכתוב לך דפנה יקירה, שום מילה שאכתוב או אומר לך.. לא יוכלו לתאר את גודל ההרגשה. הצלת את נפשי המיוסרת לאורך זמן, הצלת

"אמא ,אבא, אני כבר עושה לבד, איזה כיף לי ועכשיו במקום חיתולים אפשר לקנות לגו" זה המשפט שחתם את המסע המאתגר שלנו כהורים בתהליך הגמילה