מכתבי תודה
בסיומו של היום השביעי לגמילה אנחנו מרוצים מאוד, בלשון המעטה
דפנה תקרא לזה אופוריה כנראה… היה היום רק פספוס אחד!!! היא ביקשה ללכת לסיר כשהיה לה מספר 2… וגם כבר יומיים היא קמה יבשה משנת
ולכל מי שסובל מאותה בעיה, ואני בטוחה שיש הרבה שבמצב שהיינו בו – זו שיטה הגיונית שעובדת! כייף לנו שפגשנו אותך והאמנו בך!
שלום דפנה, אמנם אני כותבת לך מאוד באיחור, אבל אני חייבת להודות לך על השינוי בחיינו,ולכן מוטב מאוחר מאף פעם. הגענו אליך בסוף ספטמבר ליעוץ
כמה חבל שהייתי סקפטית ולא פניתי אלייך מזמן, אך עדיף מאוחר מאשר אף פעם
מה אוכל לכתוב לך דפנה יקירה, שום מילה שאכתוב או אומר לך.. לא יוכלו לתאר את גודל ההרגשה. הצלת את נפשי המיוסרת לאורך זמן, הצלת
אלונה עוד לא חגגה שנתיים, וכבר גמולה עצמאית ושמחה
דפנה, אני מתנצלת שלקח לי הרבה זמן לעדכן. דיברנו לפני כמה שבועות, היה נראה שאנחנו תקועים. אלונה היתה עושה בתחתונים בגן כל יום, איתנו היתה
רציתי להודות לך על "התמיכה והאישור" להוריד ליואבי את החיתול למרות שהוא לא רצה
הי דפנה, עבר שבוע מאז שדיברנו בטלפון, וכפי שאמרתי לך שאעשה, החל מיום שישי שעבר בצהרים יואבי בלי חיתול!!!!! בסה"כ השבוע הראשון עבר בסדר, אומנם
עושה קקי בשירותים, נגמל בלילה!
הי דפנה, יוני הגיע היום לגן ללא חיתול בתיק. עושה קקי בשירותים, נגמל בלילה! תודה! (מיסרון מאמא, פסיכולוגית התפתחותית במקצועה, שהגיעה לייעוץ מכיוון שלמרות הכשרתה
כבר יותר משבוע שאנחנו מחכים, כדי לא לפתוח פה לשטן, ולבשר: רוני גמולה! אנחנו מרגישים שזה הכל בזכותך.
איכשהו הצלחת לפצח את הטיפוס הזה, שאנחנו מגדלים במשך שנתיים, בפחות משעה. זה פשוט עבד – היא נענתה לגמרי. היום היא לא מפספסת בכלל, מבקשת
הבין את עניין הפיפי מהר מאוד אבל בנושא קקי נתקענו ולא הצלחנו להתקדם
שלום דפנה, הגענו אליך אבודים, כשברור לנו שאנחנו עושים משהו לא נכון. 3 חודשים של גמילה שלא התקדמו לשום מקום. מ' בן 3 וחצי הבין
בוקר טוב, פלאים, מהיום שדיברתי איתך הילד עושה פיפי וקקי בסיר, זה התחיל בגן ששמה הוא עושה 3-4 פעמים ביום. בבית הוא מבקש אפילו לצאת מהאמבטיה כדי לעשות קקי.
אתמול היינו בעיר לקניות ולקחנו סיר איתנו ובאמת הוא ביקש פיפי נכנסתי איתו לבית שימוש, שמתי את הסיר ובשניות עשה פיפי והמשכנו. בקיצור יש התקדמות