מכתבי תודה

(לפעמים גם במשיבון אפשר למצוא הרבה נחת 🙂 "דפנה היי, מה שלומך? מדברת א' אמא של ש'. היינו אצלך בטיפול בפסח והפעם לא התקשרתי לשאול

שלום דפנה, הגענו אליך אבודים, כשברור לנו שאנחנו עושים משהו לא נכון. 3 חודשים של גמילה שלא התקדמו לשום מקום. מ' בן 3 וחצי הבין

הי דפנה, מה נשמע? כמו שהבטחתי אני מעדכנת. אז כבר עברו שבועיים וחצי ואנחנו כבר די חזקים עם התהליך. זה ממש לא ייאמן ההבדל בין

מה אוכל לכתוב לך דפנה יקירה, שום מילה שאכתוב או אומר לך.. לא יוכלו לתאר את גודל ההרגשה. הצלת את נפשי המיוסרת לאורך זמן, הצלת

איכשהו הצלחת לפצח את הטיפוס הזה, שאנחנו מגדלים במשך שנתיים, בפחות משעה. זה פשוט עבד – היא נענתה לגמרי. היום היא לא מפספסת בכלל, מבקשת

דפנה, אני מתנצלת שלקח לי הרבה זמן לעדכן. דיברנו לפני כמה שבועות, היה נראה שאנחנו תקועים. אלונה היתה עושה בתחתונים בגן כל יום, איתנו היתה

לפני זמן מה היינו אצלך לפגישת יעוץ והדרכה. מזה כשנה אנו אובדי עצות לגבי בעיית גמילה אצל בננו בן ה-5, יואב. התחלנו לגמול את יואב

הי דפנה, היינו אצלך ביום שני בבוקר לייעוץ בזק לגבי ביתנו רוני אני שמחה מאוד לעדכן אותך שלא היה שום פספוס כבר שלושה ימים! ביומיים

הי דפנה, תודה לאל ולך… היה קקי בשירותים! (מיסרון מאימו של אסף בן ה-4, שחשה חסרת אונים מול מצב שבו מאז תהליך הגמילה, למעלה משנה,