מכתבי תודה

הי דפנה, יוני הגיע היום לגן ללא חיתול בתיק. עושה קקי בשירותים, נגמל בלילה! תודה! (מיסרון מאמא, פסיכולוגית התפתחותית במקצועה, שהגיעה לייעוץ מכיוון שלמרות הכשרתה

דפנה תקרא לזה אופוריה כנראה… היה היום רק פספוס אחד!!! היא ביקשה ללכת לסיר כשהיה לה מספר 2… וגם כבר יומיים היא קמה יבשה משנת

מה אוכל לכתוב לך דפנה יקירה, שום מילה שאכתוב או אומר לך.. לא יוכלו לתאר את גודל ההרגשה. הצלת את נפשי המיוסרת לאורך זמן, הצלת

"אמא ,אבא, אני כבר עושה לבד, איזה כיף לי ועכשיו במקום חיתולים אפשר לקנות לגו" זה המשפט שחתם את המסע המאתגר שלנו כהורים בתהליך הגמילה

דפנה שלום, בסוף יוני נפגשנו. וכבר הרבה זמן אני מרגישה שמגיע לך שאעדכן אותך בהתפתחויות כדי שתדעי כמה עצותייך היו מועילות. אז בשורה התחתונה אנחנו

הי דפנה, מה נשמע? כמו שהבטחתי אני מעדכנת. אז כבר עברו שבועיים וחצי ואנחנו כבר די חזקים עם התהליך. זה ממש לא ייאמן ההבדל בין

אני רוצה להודות לך על זה שהפכת אותי לאמא מאושרת ויותר חשוב את יהונתן לילד מאושר ומשוחרר. אין ספק שברגע שפגשתי אותך ידעתי שאת תעזרי

תבורכי! האוצר שלנו עשה בשירותים ותחתוניו נקיים כבר שלוש פעמים. מתמוגג מסיפוק ומהתרגשות. תודה תודה! (מיסרון מהוריו של אופיר בן הארבע ושלושה חודשים, שהיו איתו

לפני זמן מה היינו אצלך לפגישת יעוץ והדרכה. מזה כשנה אנו אובדי עצות לגבי בעיית גמילה אצל בננו בן ה-5, יואב. התחלנו לגמול את יואב