מכתבי תודה

(לפעמים גם במשיבון אפשר למצוא הרבה נחת 🙂 "דפנה היי, מה שלומך? מדברת א' אמא של ש'. היינו אצלך בטיפול בפסח והפעם לא התקשרתי לשאול

דפנה שלום, חודש עבר מאז שהיינו אצלך לגבי נ' בן שנתיים ו-9 חודשים שנגמל מיידית מפיפי, אך פחד מאוד לשבת על האסלה לקקי והיה מבקש

דפנה, אני מתנצלת שלקח לי הרבה זמן לעדכן. דיברנו לפני כמה שבועות, היה נראה שאנחנו תקועים. אלונה היתה עושה בתחתונים בגן כל יום, איתנו היתה

"אמא ,אבא, אני כבר עושה לבד, איזה כיף לי ועכשיו במקום חיתולים אפשר לקנות לגו" זה המשפט שחתם את המסע המאתגר שלנו כהורים בתהליך הגמילה

איכשהו הצלחת לפצח את הטיפוס הזה, שאנחנו מגדלים במשך שנתיים, בפחות משעה. זה פשוט עבד – היא נענתה לגמרי. היום היא לא מפספסת בכלל, מבקשת

שמי —-, שמעתי עלייך מחברה, קראתי את "היענות לצרכים" ומאוד התחברתי לגישה שלך. ממש רציתי לשמוע יותר וכשגיליתי את "הורות מובילה" הרגשתי כאילו נפל בחלקי

תבורכי! האוצר שלנו עשה בשירותים ותחתוניו נקיים כבר שלוש פעמים. מתמוגג מסיפוק ומהתרגשות. תודה תודה! (מיסרון מהוריו של אופיר בן הארבע ושלושה חודשים, שהיו איתו

ׁ(כך השיבו ההורים כשביקשתי רשות לפרסם את דבריהם) בוקר טוב דפנה, לפני שבוע וחצי כשיצאנו מפגישתנו חשבנו לעצמנו מדהים כמה שזה פשוט… אנחנו שולחים את

דפנה שלום! הגענו אלייך אחרי תקופה ארוכה של תסכולים. התייעצנו עם מגוון אנשי מקצוע וחינוך ואפילו עברנו טיפול פסיכולוגי (CBT) ושום דבר לא עזר! הקקי