עשור חלף…
וגם אני עושה לעצמי סיכומים.
רצה הגורל והזדמנה לי הזדמנות חד פעמית לעשות מעין סיכום שכזה:
פגישת מחזור של בני כיתתי בתיכון… חברים שרובינו לא פגשנו ולא ראינו למעלה מ 4 עשורים!
רעיון נפלא שעלה במוחו של אחד, הפך להיות משימה לאיתור עשרות אנשים והבאתם לערב מלכד ומקרב.
אפילו את אילנה, המחנכת היקרה שלנו מאז (היא כבר בגמלאות כמה שנים טובות…), הצליחו לאתר ולהביא למפגש!
נסו לדמיין דבר שכזה – לפגוש את החברים שלכם מהתיכון בעוד 2-3 עשורים…
זה מרגש, מאוד מרגש!
בערב המפגש, כל אחת ואחד מהנוכחים סיפרו בסבב על הקורות אותם בעשורים הללו: על הקמת משפחות ועל ילדים אהובים (רובם כבר סבתות וסבים…), ועל קריירות מרתקות ומפוארות.
ובערב אפוף הנוסטלגיה הזה, ניתן לי הכבוד והתבקשתי לתת פרזנטציה קצרה על העיסוק המקצועי שלי ועל ספריי.
וכך, למעלה מעשרים דקות סיפרתי על גלגוליי האישיים (אימהות לארבעה) והמקצועיים (יועצת חינוכית התפתחותית), על השילוב ביניהם שבנה את תפיסתי החינוכית, ועל איך בעשור האחרון הכל חבר יחדיו לכדי כתיבת שני ספריי – "היענות לצרכים" (ותרגומו לאנגלית והעלתו לאמזון) ו"הורות מובילה".
לצד התייחסות לעיסוק שלי בהדרכת הורים ובייעוץ בכל הנוגע לבניית סמכות הורית והענקת גבולות, רובה של ההרצאה הוקדשה לתפיסתי המקצועית לגבי גמילה מחיתולים: מה קורה כיום בעולם המערבי, מהן הבעיות הרווחות ומתרבות בכל הקשור בשליטה בצרכים אצל ילדים, מהי הדרך ומהם השינויים שאני מציעה לעשות שיתרמו להפחתה משמעותית בבעיות אלו.
בנוסף, הבאתי נתונים (שדי הפתיעו את הנוכחים) על הנזקים האקולוגיים שנגרמים עקב השימוש הרב מדי בחיתולים-חד-פעמיים.
למשל: הידעתם שלחיתול ח"פ לוקח בין 500-2000 שנה להתכלות?
הידעתם שבישראל מושלכים בכל שנה קרוב ל 350,000 טון חח"פ?
הידעתם שבארה"ב תינוקות משתמשים בקרוב ל 30 מיליארד חח"פ בכל שנה – פסולת, שאם נערים אותה כמגדל, היא יכולה להגיע אל הירח ובחזרה 9 פעמים!
בסיום דבריי עודדו אותי חבריי למחזור במחיאות כפיים ובמשובים חמים. המסר שלהם היה ברור והלם במלואו את התחושות והמחשבות שאיתן אני מסתובבת כבר זמן מה:
את הדברים שהבאתי בפניהם צריך שכל העולם יידע. תפיסתי הייחודית בנוגע לגמילה מחיתולים צריכה להישמע ולהיוודע גם מעבר לים. גישתי יכולה לתרום תרומה עצומה הן להתפתחות ילדים ומניעת בעיות, והן לעולם ירוק יותר.
כמה מחבריי אף הציעו את עזרתם בקידום תוכניתי.
זו נקודת הסיום של העשור שחלף, וזו נקודת המוצא לעשור הקרוב:
אני רוצה להפיץ את הבשורה לעולם הרחב. אני יודעת שבמידה מסויימת אני שוחה נגד הזרם, זה לא תמיד קל או נעים אבל אני מוכנה לכך.
בתקופה הקרובה אקדיש את מרבית מאמציי לאיתור אפיקים להפצת הבשורה שלי בחו"ל (כגון – הופעה ב Ted).
אני נחושה. דבקה במטרה לעשות את העולם למקום קצת יותר טוב.
ולסיום – בקשה אישית:
אם יש לכם רעיון, או אם אתם מכירים מישהו שיכול לסייע לי בפריצה הזו – אנא, דברו אתי!