
הורות מתנערת
השבוע חשתי אי נוחות מעיקה. זה קרה כשצפיתי בטלוויזיה, כאשר במרווח זמן קצר הופיעו שתי פרסומות חדשות, שכשצפיתי בהן התעוררה
השבוע חשתי אי נוחות מעיקה. זה קרה כשצפיתי בטלוויזיה, כאשר במרווח זמן קצר הופיעו שתי פרסומות חדשות, שכשצפיתי בהן התעוררה
איך אתם נוהגים כשאתם מתקרבים אל במפר בכביש? איך אתם עוברים אותו? מהתבוננות על נהגים אחרים, אני מתרשמת שכל נהג
כמעט מדי שנה, איפשהו שם בתקופת השיגרה הזו שבין חנוכה לפסח, היה מגיע המשבר (החוזר על עצמו) של ילדיי בנוגע
עשור חלף… וגם אני עושה לעצמי סיכומים. רצה הגורל והזדמנה לי הזדמנות חד פעמית לעשות מעין סיכום שכזה: פגישת מחזור
היתכן שבספרי "היענות לצרכים" לא הובהרה היטב נקודה חשובה בנוגע לגמילה מחיתולים? בשבועות האחרונים קיבלתי מבול של פניות מהורים בנוגע
באחת מפגישות הדרכת ההורים, מור מספרת לי שלפני כמה ימים קיבלה טלפון מאמא בגן של בנה אביתר. גברת-אמא נשמעה נסערת.
באחד מימות השבוע, בעודי מהרהרת לאיזה נושא להקדיש את הפוסט הקרוב, קיבלתי את הפנייה הזו ו… הופ – הנה הפוסט
"היום היה לנו בוקר נוראי" עונה מיה מידית לשאלת הפתיחה הקבועה שלי בכל שישי, כשהיא וצביקה מגיעים לפגישת הדרכת הורים,
"פעם שלישית – גלידה", מכירים? אז אצלי זה: פעם שלישית – פוסט! ? כאשר באותו השבוע אני פוגשת את אותו נושא
זוג ההורים האינטליגנטי, שיושב מולי על הספה בקליניקה, אמנם הגיע אלי לטיפול ממוקד בגלל בעיית שליטה בצרכים של בנם הצעיר