הבלוג של דפנה תייר
במפרים והצבת גבולות
איך אתם נוהגים כשאתם מתקרבים אל במפר בכביש? איך אתם עוברים אותו? מהתבוננות על נהגים אחרים, אני מתרשמת שכל נהג והשיטה שלו. אתם בטח מכירים
הורות מתנערת
השבוע חשתי אי נוחות מעיקה. זה קרה כשצפיתי בטלוויזיה, כאשר במרווח זמן קצר הופיעו שתי פרסומות חדשות, שכשצפיתי בהן התעוררה בי מערבולת של תחושות ומחשבות
כשלילד נמאס ללכת לחוג
כמעט מדי שנה, איפשהו שם בתקופת השיגרה הזו שבין חנוכה לפסח, היה מגיע המשבר (החוזר על עצמו) של ילדיי בנוגע לחוגים: די! נמאס לי!! לא
עשור חלף…
עשור חלף… וגם אני עושה לעצמי סיכומים. רצה הגורל והזדמנה לי הזדמנות חד פעמית לעשות מעין סיכום שכזה: פגישת מחזור של בני כיתתי בתיכון… חברים
האם פספסתי משהו בענין הפספוסים?
היתכן שבספרי "היענות לצרכים" לא הובהרה היטב נקודה חשובה בנוגע לגמילה מחיתולים? בשבועות האחרונים קיבלתי מבול של פניות מהורים בנוגע לילדים בגיל ביה"ס שעדיין מפספסים
כיצד מקבלים החלטה חינוכית?
באחד מימות השבוע, בעודי מהרהרת לאיזה נושא להקדיש את הפוסט הקרוב, קיבלתי את הפנייה הזו ו… הופ – הנה הפוסט לפניכם. כי ברור לי שהאמא
הורים מגוננים – הורים מתלהמים
באחת מפגישות הדרכת ההורים, מור מספרת לי שלפני כמה ימים קיבלה טלפון מאמא בגן של בנה אביתר. גברת-אמא נשמעה נסערת. היא סיפרה למור שכאשר אספה
פריצת גבול או הגמשת גבול?
"היום היה לנו בוקר נוראי" עונה מיה מידית לשאלת הפתיחה הקבועה שלי בכל שישי, כשהיא וצביקה מגיעים לפגישת הדרכת הורים, "בגלל שהיינו פחות לחוצים הבוקר,
פיתוח קוגנטיבי לילדים
"פעם שלישית – גלידה", מכירים? אז אצלי זה: פעם שלישית – פוסט! ? כאשר באותו השבוע אני פוגשת את אותו נושא שלוש פעמים – זה מצדיק
טיפול רגשי לילד או הדרכה להורים?
זוג ההורים האינטליגנטי, שיושב מולי על הספה בקליניקה, אמנם הגיע אלי לטיפול ממוקד בגלל בעיית שליטה בצרכים של בנם הצעיר בן החמש וחצי, אבל כשהם
תקשורת עם ילדים או: אז איך היה לך בגן היום?
הסקרנות שלנו לגבי ההסתגלות של הילד/ה שלנו למסגרת החדשה היא עצומה: מה עובר על הילדה שלי בגן החדש/בכיתה? האם טוב לו? האם היא מתאקלמת כהלכה?